שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃
רש"י
שם ארפכשד שלח. למעלה מנה בניו של שם ועתה התחיל שוב פעם אחרת מפני כבודו של אברהם משל לאדם שנפלה לו מרגלית כו' כדלעיל:
מלבי"ם
שם ארפכשד. עתה חוזר לחשוב הסגולה שהיתה תחלה באנשים יחידים וחושב מנח עד אברהם, ויש שהיו בעצמם סגולה כמו שם ועבר, ויש שהיו מוכנים שיצא מהם סגולה כמו תרח, וכמ"ש הכוזרי כנ"ל:
מצודת דוד
שם ארפכשד וכו׳. כאומר העולה מזה ששם ילד את ארפכשד והוא ילד את שלח וכו׳ עד שנולד אברהם: