דברי הימים א יז:ט מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וְשַׂמְתִּ֣י מָ֠קוֹם לְעַמִּ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל וּנְטַעְתִּ֙יהוּ֙ וְשָׁכַ֣ן תַּחְתָּ֔יו וְלֹ֥א יִרְגַּ֖ז ע֑וֹד וְלֹא־יוֹסִ֤יפוּ בְנֵי־עַוְלָה֙ לְבַלֹּת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִאשׁוֹנָֽה׃

רש"י

ושמתי מקום וגו'. ושכן תחתיו לא כמו שהיה בימי שאול כשנהרג שאול וינוסו ישראל וישבו פלשתים תחתם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

לבלותו. ושם (י) לענותו, ופי' חז"ל ברכות דף ה' (ע"ב), מתחלה לענותו ולבסוף לבלותו, שאחר שחטאו נשתנה ההבטחה, והיו מעונים מבני עולה, רק שנשאר ההבטחה שלא יבלו אותם להומם ולאבדם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ושמתי מקום. בימיך שמתי מקום מנוחה וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו ולא יחרד עוד לנוע ממנה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא יוסיפו בני עולה לבלתו. כמו לענותו:
שאל רבBookmarkShareCopy