וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשׁ֣וֹם בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃
רש"י
ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות. כמו כן נגיד על אחד מאוצרות העזרה, ויש מפרשים נגיד על האוצרות כל האמרכלין כולם היו תחתיו:
מנחת שי
ושבאל בן גרשום בן משה. בתרא פ' יש נוחלין גבי יהונתן בן גרשום בן מנשה דפסל מיכה כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר שמו נגיד על האוצרות שנאמר ושבואל בן גרשום בן מנשה נגיד על האוצרות וכי שבואל שמו והלא יהונתן שמו א"ר יוחנן ששב לאל בכל לבו וכתבו התוס' דהכא גרסינן משה שאין לקרותו על שם מנשה שהרי כבר שב בכל לבו ויש ספרים דגרסי בן מנשה לפי שחזר לקלקולו כדאמרינן בירושלמי פרק בתרא דברכות עד כאן. ובד"ה א' כ"ג בני משה גרשום ואליעזר. בני גרשום שבואל הראש. ועיין מ"ש בשופטים י"ח: