וַיִּשְׂמְח֤וּ הָעָם֙ עַל־הִֽתְנַדְּבָ֔ם כִּ֚י בְּלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם הִֽתְנַדְּב֖וּ לַיהוָ֑ה וְגַם֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ שָׂמַ֖ח שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ (פ)
רש"י
בלב שלם. בלב אחד נתנו ברצון נפשם ולא בשני לבבות שיש אדם שנותן בעל כרחו ולא בנפש חפצה או שמתבייש מאחרים והוא נקרא שני לבבות אבל אלו ברצון נפשם נתנו כולם:
מלבי"ם
וישמחו על התנדבם. כי עקר הכונה היה שיתנדבו בלב שלם, ועז"א כי בלב שלם התנדבו, וע"ז שמח דוד כי זה העוזר להפיק רצון מה', כמ"ש בארצות השלום דרוש ב':
מצודת דוד
על התנדבם. שמחו על הנדבה כי היתה בלב שלם כי המתנדב ולבו בל עמו הוא נעצב על חסרון הממון:
רש"י
וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה. ושלא תאמר כהם ולא יותר מכולם לכך אמר וגם דוד המלך שמח וגו' יותר מכולם כי הוא בעל המעשה דוגמת (שופטים ה׳:ה׳) הרים נזלו מפני ה' זה סיני יותר מכולם מפני אשר ירד עליו ה' באש (שמות י״ט:י״ח):