וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּֽי־מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ׃
מדרש לקח טוב
קחו. קיחה לשון נתינה, קיחה לשון מחלוקת, קיחה לשון נטיעה, קיחה לשון גדולה, וכאן קיחה לשון נתינה, ולמה הוציאו בלשון קיחה, לפי שנאמר ויקחו לי תרומה, אמר משה קחו מאתכם תרומה, ומדרשו קחו זכות לעצמכם, קחו ברכה לעצמכם, קחו כפרה לעצמכם, וכן בדוד אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך (דה״א כט יד).
רש"י
וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב. שדחקנו עצמנו להתנדב כל כך בזאת הנדבה ולא משלנו אלא ממך הכל וחלקת לנו מעט:
מלבי"ם
וכי מי אני. באר הדבר כי הלא א"א שאנו מצד כחנו נתגבר כ"כ בעושר מופלג כזה עד שנוכל להתנדב כזאת, אין זה לא בכחי ולא בכח עמי, רק כי ממך הכל, כל העושר הזה קבלנו ממך. וגם עתה אינו שלנו עד שנאמר שנתנו לך מידנו, רק מידך נתנו לך, כי עדיין הוא בידך וברשותך והוא שלך עד שנתנו לך את שלך, ואת אשר בידך:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ומידך נתנו לך. ומה שנתת לנו מידך נתנו לך מקצת, נו"ן דגושה במקום נו"ן שניה נתננו לך: