דברי הימים א כט:יח מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

יְהוָ֗ה אֱ֠לֹהֵי אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שֳׁמְרָה־זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ׃

רש"י

שמרה זאת לעולם. זכור לנו זאת הנדבה למצוה רבה ולצדקה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ה' אלהי אברהם, שמרה זאת לעולם. וא"כ הנדיבות הזה ויושר לבבם זאת תשמור לעולם, ותזכור זכות זה ליצר מחשבות לבב עמך, שכן יהיה תמיד ציורי מחשבות לבבם, שהציורים שיעלה הרוח על הלב יהיו תמיד ציורים טובים לצדקה וליראת ה'. וכן תכין לבבם אליך, שגם אם יעלה על רוחם איזה ציור רע, יתגבר הלב בכח המושל אשר בו להכניע את הציור הרע ולהתגבר עליו ולמשול בעז ביראת ה' (וזה מתאחד עמ"ש למעלה (כח, ט) שבא ג"כ כפל זה, לב ויצר מחשבות, עיי"ש):
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

שמרה זאת. זכות הנדבה ההיא שמור לעולם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ליצר מחשבות לבב עמך. כי יצר שני לבבם ומחשבותם לטובה ומוסב הוא על כי אתה בוחן לבב וגומר:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

והכן לבבם אליך. שני לבבם שלם להיות לב א' אליך וכן תפרש:
שאל רבBookmarkShareCopy