דברי הימים ב ט:ד מפרשים: רש"י ומצודת דוד

וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃

רש"י

ומאכל שלחנו. ברבורים ומיני מעדנים העולים על שלחנו לרוב:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ומושב עבדיו. כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ״א במקום הראוי לשירותו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ומושב עבדיו. שכל אחד ואחד היה מכיר את מקומו כשהיו יושבים על השולחן ורואי פני המלך תדיר לא היה א' רשאי לישב במקום חבירו כל ימי חייו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ומעמד משרתיו. כל אחד ואחד היה מחזיק במעמד שלו ובשירות שלו ולא היה משנה למחר:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ומלבושיהם. לא כמלבושיהם שהם לבושים היום לובשים למחר:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ומשקיו. רוב משקיו:
שאל רבBookmarkShareCopy