דברי הימים ב כא:יט מפרשים: רש"י, מצודת דוד ורלב"ג

וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃

רש"י

וכעת צאת הקץ. אותו קץ שאמר לו הנביא:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ויהי לימים מימים. החולי ההוא הי׳ לו מתחלת השנה עד סופה מבלי הפסק:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג

ויהי לימים מימים. ר"ל שזה היה לימים מהשנה השנית:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא עשו לו עמו שרפה. אע"פ שהיה צריך לאותו שרפה לפי שחלה בחליים רעים ובשרו מסריח לא חפץ הקב"ה בכבודו שיעשו לו שרפה וגם לא נקבר בקברות המלכי':
שאל רבBookmarkShareCopy