כִּ֣י בְשׁוּבְכֶ֞ם עַל־יְהוָ֗ה אֲחֵיכֶ֨ם וּבְנֵיכֶ֤ם לְרַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י שֽׁוֹבֵיהֶ֔ם וְלָשׁ֖וּב לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְלֹא־יָסִ֤יר פָּנִים֙ מִכֶּ֔ם אִם־תָּשׁ֖וּבוּ אֵלָֽיו׃ (פ)
רש"י
עתה אל תקשו ערפכם וגו'. בשובכם על ה' אחיכם ובניכם יהיו לרחמים לפני שוביה' ולשוב לארץ הזאת. אפילו אותן קצת שגלו כבר שהיו נלחמים עם ישראל ויכלו להם ומוליכין את בניה' ואת בנותיהם בשביה ואם תשובו אליו יתנם לרחמים לפני שוביהם לשובם לארץ הזאת כי חנון ורחום ה' אלהיכם:
מצודת דוד
אחיכם ובניכם. אשר הם בגולה יתן אות׳ המקום לרחמים לפני שוביהם לתת להם רשות לשוב להארץ הזאת:
מלבי"ם
כי בשובכם. הוסיף לאמר שאם תשובו בתשובה מאהבה, ועז"א על ה', ר"ל בסבתו מכבוד שמו ורוממותו, אז יוסיף עמכם שלא לבד שלא יענש הפלטה הנשארת בעונש השגחיי, כי אחיכם ובניכם, שהם כבר בשבי ירחם עליהם בשתי פנים, א] שיהיו לרחמים לפני שוביהם, ב] שעוד יעזרם לשוב לארץ הזאת, כי חנון ורחום ה' ויעורר חנינה ורחמים