דברים ב:כג מפרשים: פני דוד, פענח רזא ורש"י

קוּמוּ סְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן--רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה.

שמעתי מהרב כמהר"ר חיים פיפאני זלה"ה משם הרב מהר"ר אהרן ששון זלה"ה בעל קונטריס הן ישלח. במשז"ל בילקוט נח כפתורים הם ננסין ואמרו בבכורות ננס לא ישא ננסת שיוצא מהן אצבעי ואמרו בחולין דף ס' שנקראו עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית. והנה כפתורים היוצאים מכפתור משמע שכפתורים עצמן נשאו זכריהם לנקבותיהם וכלם מכפתור והם ננסין האבות והאמהות והמורם מהם הם יותר ננסים כמו שאמר יוצא מהם אצבעי. והנה שם סיחון היה מבהיל את העולם שהיה אחד ענק תקיף ומצויין בגבורה ודרך טבע היה לישראל קצת יראה. ע"כ אמר והעוים המה הגבורים שהרואה אותם אוחזתו עוית ופירש"י רתת וחלחלה. וכן היו יושבים בחצרים שהם עיירות בלי חומה שזה סימן לגבורתם כמשז"ל דסימן זה מסר משה רבינו ע"ה למרגלים באומרו הבמחנים אם במבצרים. ואחר כל השבח הזה הנה כפתורים היוצאים מכפתור שהם ננסים בני ננסים פחותי הערך נבזים ושפלי' השמידום וישבו תחתם. אם כן נתפרסם כי לא לגבורים המלחמה כי אם הכל מאתו יתברך ולמאן דיצבי יתנינה א"כ קומו סעו ועברו את נחל ארנון ולא תפחדו כלל שאין הדבר תלוי בחוזק וגבורה ראה נתתי בידך וכו' ע"כ שמעתי:

והעוים הישבים בחצרים וגו'. עַוִּים מִפְּלִשְׁתִּים הֵם, שֶׁעִמָּהֶם הֵם נֶחֱשָׁבִים בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים", וּמִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא אַרְצָם מִיָּדָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים וְהִשְׁמִידוּם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, וְעַכְשָׁיו אַתֶּם מֻתָּרִים לְקַחְתָּהּ מִיָּדָם (חולין ס'):