וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃
רש"י
החלתי תת לפניך. כָּפָה שַׂר שֶׁל אֱמוֹרִיִּים שֶׁל מַעְלָה תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְהִדְרִיכוֹ עַל צַוָּארוֹ:
אלשיך
ויאמר ה' אלי כו'. הנה כל האמור לעיל היה דבר ה' לאמר לכם אלי לאמר אך בצאת סיחון לקראתנו למלחמה אז אמר ה' אלי ראה החלותי כו' כלומר דבר שאני הייתי רואה ולא אתם והוא כי תחלת הפלת מלך וחילו הוא הפלת שרו תחלה כד"א יפקוד ה' על צבא מרום כו' ולא כל אדם זוכה לראות הפלת השר הרוחני כי אם גבר כמשה או בני ישראל בקריעת ים סוף כי אז בעת רצון ההוא הפליא חסדו להם ויראו את מצרים היא השר מת על שפת הים אך לא עתה ע"כ אמר ויאמר ה' אלי ראה כלומר אלי בלבד אמר ראה החלותי תת לפניך את סיחון שהוא ראותי את השר נופל וזהו רבוי האת באומר את סיחון ולזה קרא התחלה שאל"כ לא היה ראוי לאומרו רק אמר אומר ויצא סיחון כו' למלחמה אך קרא התחלה אל מפלת שרו מטרם צאתו למלחמה ועשות בו קצת חבלה:
ברטנורא
ראה החילותי כפה שר של אמוריים וכו' קשה מנא ליה. וי"ל מלשון החילותי שהוא לשון מדוה וחולי שאין נראה לפרשו לשון התחלה מדלא כתב עתה אחל כדכתי' לעיל ועוד כי מה צורך יש לומ' היום הזה אתחיל לתת לפניך סיחון הרי התחיל וגמר לתתו לפניו שהרי הרג אותו וירש את ארצו לפיכך פירש החילותי לשון חולי וחלשות וזהו שכתו' החילותי לשון עבר כלומ' ראה החלשתיהו וכפיתי אותו לפניך: