הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃
מדרש לקח טוב
וכשהיה הדבור יוצא מפי הגבורה הוא מסובב בכל מחנה ישראל בקולות וברקים ובלפידי אש, ומזהיר אותם אנכי ה׳ אלהיך, וכששמעו ישראל אנכי ה׳ אלהיך, ולא יהיה לך, מיד אמרו למשה רבינו דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות (לקמן פסוק יט) ויאמר השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (דברים ד לג), כי הרבה פעמים דברו מלאכי השרת עם הנביאים ולא הוזקו, לפי שאי אפשר לומר כי על יד ענין אחר דבר הקב״ה. וראה מה כתיב באיוב ורעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו יד), ומה הרעם אין אדם יכול להתבונן מאין נשמע הקול, דבר אלהינו שרצה לתת תורה לעמו ולומר אנכי ה׳ אלהיך על אחת כמה וכמה, מי יכול להתבונן ולהרהר להעמיק לדעת היאך היה.
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וכו'. יובן לפרש שבא לומר ראה כמה גדלך ונשאך השי"ת כי בא וראה השמע עם קול אלהים וכו' וא"ת שאנכי ראוי לכל המעלה הזאת ולא על חנם עשה לי כן השי"ת יען כי הקב"ה החזיר התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה ואנחנו קבלנוה ולז"א הנה אין לך בזה יתרון ואחזוקי טובא כ"כ על שקבלת את התורה אתה ולא הם יען כי אשאלך או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך וא"כ נמצא שאתה לבדך הראת לדעת כי ה' הוא האלהים וא"כ אם כל האומות לא רצו לקבלה ואתה נתרצית אין זה כ"כ פלא כי הם לא ידעו ולא הכירו גדולתו של הקב"ה כאשר ראיתם וידעתם אתם יען כי עמכם לברכם עשה כל הנסים ונפלאות ולא עשה כן לכל גוי וא"כ מה שזכיתם לכל המעלה הזאת הוא בחסדו ית':
בכור שור
ששמע עם קול אלהים [וגו'] ויחי. לומ' ואם היה, היוכל לחיות השומע. כלומ' ניסים כפולים עשה לך הק', אחת ששמעת מה שלא שמע אדם בעולם, ואח' שנצלת ממה שלא יוכל אדם להינצל: