אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃
מדרש לקח טוב
וישמע ראובן ויצילהו מידם. והיכן היה. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר כל אחד ואחד היה משמש את אביו יומו. ואותו היום היה של ראובן. ר' נחמיה אומר. אמר ראובן בכור אני ואין הסרחון נתלה אלא בי. לפיכך ויצילהו מידם. רבנן אמרי הוא מונה אותי עם אחי. שנא' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים. ואיני מצילו. מיד ויצילהו מידם. לפיכך זכה ראובן להימנות בהצלה תחלה. שנאמר את בצר במדבר בארץ המישור לראובני (דברים ד מג).
חזקוני
ואת ראמת בגלעד כאן משמע שלא היה למנשה חלק בארץ גלעד ובפ׳ מטות כתיב ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה ונראה לפרש שיש לכולם חלק בארץ גלעד וכן פי׳ להלן וכתיב בפ׳ בדברים וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד נתתי לחצי שבט המנשה.
דעת זקנים
את בצר במדבר. זש"ה אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס וגו' כלומר אדם שנאנס לשפוך דם נפש כלומר שהרג בשוגג עד מקום אותו שנ' בו וישב ראובן אל הבור ינוס למקלט דהיינו בצר במדבר לראובני: