לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃
רש"י
על פני. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, וְזֶהוּ כָּל הָעוֹלָם. דָּ"אַ — כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים:
שפתי חכמים
בכל מקום אשר אני שם כו'. ולהאי טעם קשה הל"ל בפני, לכן אמר ד"א כו'. ולפי ד"א קשה היה לו לומר לעולם, ובעל פני יש מקום לטעות ח"ו, ל"פ גם טעם ראשון. ועיין לעיל בפ' יתרו (שמות כ ג) ושם כתבתי למה פירש"י בכאן שני טעמים ולעיל לא פירש אלא טעם אחד. ועיין בגור אריה: