וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹד֣וֹ וְאֶת־גָּדְל֔וֹ וְאֶת־קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃
שפתי כהן
את כבדו ואת גדלו, חסר שלא ראו כל כבודו אלא מקצת ואפילו זה לא יכלו לסבול שאמרו ואת תדבר אלינו לא אמרו אתה אלא ואת תשש כחם כנקבה:
רקנאטי
היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי. אין לפרש שקודם מתן תורה יסתפקו ישראל בנבואה שהרי בים סוף כתיב ויאמינו ביי' ובמשה עבדו ותרגם אונקלוס ובנבואת משה עבדיה אמנם בעבור כי במתן תורה היה האש והקול גם כפשוטו ממש היו סבורין ישראל כי קודם שישיג אדם בהשגה ההיא ימות כענין שנאמר במראות המלאכים ולא עצרתי כח (דניאל י ח') וכתיב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי וזהו שנאמר כי מי כי בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי וטעם ואת תדבר אלינו תבין מפסוק ואם ככה את עושה לי ויהיה הדבור לנקבה הנסתרת כי בה השיגו ישראל שנאמר קול גדול ולא יסף: