כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃
אלשיך
כי ישאלך בנך כו'. ראוי לשים לב. (א) איזה קשר יש לזה אל הקודם. (ב) כי הלא זאת ארז"ל שהוא שאלת חכם ומה זו שאלתו אשר לא ידע יציאת מצרים הידוע לדרדקי דבי רב וגם ענין אומר לאמר. (ג) באומר אשר צוה ה' אלהינו אתכם כי באומר אתכם ולא אמר אותנו יראה שהוא בן לא חכם כי הוציא את עצמו מהכלל. (ד) אומר ואמרת לבנך עבדים היינו כו' כי גם יקשה לומר שנעלם מהבן ההוא. (ה) אומר דבר אחד כפול ומכופל כי אחר אומר ויוציאנו כו' ביד חזקה היינו מאמרו אחרי כן ויתן ה' אותות כו' ואם הוא כתני והדר מפרש למה לא אמר הפי' מיד. (ו) אומר ויתן כו' למה אמר לשון מתנה. (ז) אומר גדולים ורעים במצרים כי אחר שהוזכרה מצרים למה חזר להזכירם ולא אמר ויתן ה' בם אותות כו'. (ח) אומר ואותנו הוציא משם כי הרי נאמר ויוציאנו ה' ממצרים כו' ואם הוא בשביל סוף הפסוק למען הביא כו' למה לא אמרו למעלה אחר אומר ויוציאנו כו' ביד חזקה הל"ל ולמען הביא כו'. (ט) אומר ויצונו כו' למה לא הזכיר רק החקים. (י) אומר ליראה כו' כי אין הצווי כדי ליראה רק לעשות זכר ליציאת מצרים. (יא) אומר כל הימים אם הוא שיהי' ע"י כן טוב לנו כל הימים והלא כמה מקיימים מצות הפסח ולא יבצר מהם צרה בחייהם. (יב) אומר לחיותנו כהיום הזה מה הוא החיות המתייחס אל היום הזה. (יג) אומר וצדקה תהי' לנו כו' מה ענין הצדקה ההיא וכן אומר לפני ה' כי מי לא ידע כי הכל לפני ה'. (יד) אומר כאשר צונו האם יעלה על לב לעשות כאשר לא צוה ה':