דברים ז:יג מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), פני דוד, רש"י ואדרת אליהו

וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)

ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך. י"ל דאיך משוה פרי הבטן שהם הבנים עם פרי האדמה דכליל להו בחדא מחתא פרי בטנך ופרי אדמתך ולא אמר פרי אדמתך בלא וא"ו ועוד י"ל דאחר שאמר פרי אדמתך למה פרט ואמר דגנך תירשך ויצהרך והנה במדרש ז"ל אמרו למה הוא מקיש פרי הבטן לפרי האדמה אמר הקב"ה מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים ד"א מה פרי אדמתך אין בהן וכו' אף פרי בטנך וכו' ד"א מה פרי אדמתך צריכין וכו' ד"א א"ר יהודה ב"ס למה הקיש פרי הבטן לפרי האדמה שוהיו וכו' ע"ש. הרי שרז"ל במדרש דרשו משמעות הפסוק לומר שפרי בטנך יהיה כפרי אדמתך וגם שרז"ל דרשוהו יפה הנה מלבד דבריהם ז"ל יובן בס"ד לפרש והוא דידוע מ"ש רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א משם רבינו האר"י זיע"א זלה"ה בש"ה וז"ל דע כי מדת הגלגול נוהגת באנשים ולא בנשים הנקבות וז"ס דור הולך ודור בא והנה הם האנשים המתגלגלים אבל הארץ שהם הנשים הנקראים ארץ כנודע לעולם עומדת ואינם באות בגלגול עוד יש טעם אחר והוא כי האנשים לפי שמקיימים מצות עסק בתלמוד תורה אינם יכולים ליכנס בגיהנם כי אין אור של גוהנם שולטת בהם וכמ"ש גבי אלישע בן אבויה לא מידן לידייניה משום דעסק באורייתא ולא לעלמא דאתי ניתי כיון דחטא ולכן מוכרחים הם להתגלגל למרק עונותיהם תמורת גיהנם אבל הנשים שאינם עוסקות בתורה יכולות ליכנס לגיהנם למרק עונותיהם ואינם צריכות להתגלגל. האמנם אע"פי שאינם מתגלגלות הנה הם באות לפעמים בסוד העיבור עם ניצוצי נשמות חדשות נקבות בנשים. גם דע כי אפשר שאחר שבאה בסוד העיבור באיזה אשה אם האשה ההיא תתעבר ותהר ותלד בת נקבה אפשר שאותה שבאה בסוד העיבור תתגלגל עתה בבחינת גלגול גמור בבתה הנולדת לה עתה:
שאל רבBookmarkShareCopy

פני דוד

וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל־פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל־פָּנָיו יְשַׁלֶּם־לוֹ: וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם־לַעֲשׂוֹתָם: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם־וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי־אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
שאל רבBookmarkShareCopy

פני דוד

הדקדוקים רבו והעיני בשר לו אמ"ת מרגיש. וכת הקודמין דרשוהו כמין חומר וכתוב בספר באתרא דלא ידעין ליה זאת היתה לי ארדוף אצי"ג אל עין הקורא דרך קצרה וכשרה והנה בא"ר. ומשלם לשנאיו לשון רבים רמז לרשע בן רשע ע"ד חכמי האמת דפירושו בגלגול שעבר והשתא מיירי במי שהוא רשע עתה וגם בגלגול הקוד' היה רשע והיינו דנקט שנאיו לשון רבים. אמנם עתה שבאו ימי השילום עתה אינו אלא אחד ומשום הכי קאמר ומשלם לשנאיו תרי עתה ובגלגול שעבר. משלם אל פניו להאבידו לשון יחיד לרשע הזה העומד היום. ואם הוא רשע בן צדיק כי בגלגול שעבר היה צדיק ובא להשלים איזו מצוה והוא רשע אז הוא רשע וטוב לו שמשלם לו זכיות שעשה בגלגול שעבר כדי שירש גהינם וכלפי זה לא יאחר לשנאו לשון יחיד דדוקא בגלגול זה הקדיח תבשילו ובגלגול שעבר היה צדיק לא יאחר לשלם לו זכיותיו של גלגול שעבר בעה"ז והיינו רשע וטוב לו רשע בן צדיק. ואם הוא צדיק עתה בן רשע שהיה רשע בגלגול שעבר הוא צדיק ורע לו צדיק בן רשע שמשלם לו עונותיו ויש לו עה"ב. וז"ש ושמרת וכו' לשון יחיד דעתה הוא צדיק אך בגלגול שעבר היה רשע לכן היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם כי בעה"ז רע לו לשלם עונות גלגול שעבר. ואם הוא צדיק בן צדיק שהיה בגלגול הקודם צדיק ובא להשלים מצוה שחסרה לו וגם עתה הוא צדיק גמור אז הוא צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק. וכלפי סוג זה. אמר והיה עקב תשמעון לשון רבים כנגד גלגול שעבר וזה תשמעון וכו' אז ושמר ה"א בגלגול זה את הברית וכו' ואהבך וברכך וכו' בעה"ז כאמור (דע"ח. נ"ה):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

שגר אלפיך. וַלְדֵי בְקָרְךָ שֶׁהַנְּקֵבָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ:
שאל רבBookmarkShareCopy