וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃
אבי עזר
השמידך שם הפועל. כי הוראת כינוי המקור מתכונת הפעול כטעם אותי אותך כמו ויקם אדם לרדפך. וגם הוראתו כטעם שלו שלך כטעם כינוי השמות כמו ביום אכלך. אבל כאן הכינוי מתכונת הפועל ואותם המה העובדי כוכבים ומזלות פעולים ומה שכתב הרב כסף וזהב וגו' הוא דבור בפני עצמו ומקומו בפסוק כ"ה והמדפיס שכח להפסיקו:
ברכת אשר
"והאבדת את שמם... לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אֹתם". לכאורה קצת קשה, שהרי כבר נאמר ברישא "והאבדת את שמם", אז מה שייך עוד "לא יתיצב איש". ועוד: מה פירוש "עד"? ומה אחר כך? (פ' עקב תשס"ה)
אבן עזרא
השמדך. שם הפעל ואם הוא בחירק יתכן היות כמוהו השאיר לו שריד והעד אותם שהוא הפעול: