לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
רש"י
לחם עני. לֶחֶם שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הָעֹנִי שֶׁנִּתְעַנּוּ בְּמִצְרַיִם (ספרי):
ברכת אשר
רש"י ד"ה כי בחפזון יצאת, ולא הספיק בצקך להחמיץ וכו'. קשה לי: והרי היה להם כל הלילה להחמיץ הבצק שכן רק למחרת יצאו, לאור היום, וכדברי רש"י לפסוק א. והאמת שכל העניין הזה אף פעם לא היה מחוור לי די הצורך. (פ' ראה תשנ"ו)
חזקוני
לא תאכל עליו חמץ עמו כמו ראשו על כרעיו ועל קרבו, לא תשחט על חמץ דם זבחי.