לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
מדרש לקח טוב
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט, מלמד שהשופט צדק נקרא טוב, והמעוותו נקרא רע, ואומר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח טז), למדנו שהנביאים הזהירו את ישראל על הדיינים, וכה״א הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד (מיכה ו ח), וכל הנביאים לא הוסיפו ולא העדיפו ולא פיחתו מן התורה אשר נתן ה׳ אלהינו לנו על ידי משה רבינו, וכן חתימת הנביאים זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג כב), וכנגד עשרת הדברות הזהיר הקב״ה את ישראל על המשפטים, עשרה לאוין לא תכירו פנים (דברים א יז), לא תגורו (שם), לא תעשו עול (ויקרא יט טו), לא תטה משפט (דברים טז יט), לא תכיר פנים (שם), לא תקח שחד (שם), לא תשא פני דל (ויקרא יט טו), לא תהדר פני גדול (שם), לא תטה משפט אביונך (שמות כג ו), ודל לא תהדר בריבו (שם שם ג), לכך נסמכה פרשת משפטים לדברות, ולפי שהזהיר הקב״ה למשה רבינו על המשפטים, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפיכך כל הנביאים דברו על המשפטים והזהירו את ישראל, וכן ביהושפט אומר ויאמר יהושפט לשופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפוטו כי לאלהים ועמכם בדבר משפט (דה״ב יט ו).
בן איש חי
לא תטה משפט לא תכיר פנים נ"ל בס"ד אותיות משפט במילואם כזה מ"ם שי"ן פ"ה טי"ת יש במילואם אותיות מתנה וז"ש לא תטה המשפט על המלוי שהוא מתנה שקבלת כבר או שתקבל אח"כ ופירש הדבר מה היא הטיה זו ואמר לא תכיר פנים ר"ל לא תכיר את הבע"ד בשביל פנים דהיינו המתנה הרמוזה במלוי המשפט שהוא פנימיות אותיות הפשוט: