וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃
פני דוד
וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה־לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי:
פני דוד
ואתנפל לפני ה' כראשונה מ' יום ומ' לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם וכו'. פשטיה דקרא דעל כל חטאתכם וכו' אתפלה קאי. אמנם אפשר לפרש דקאי ממש אדסמיך ליה והוא במה ששמעתי משם הרמ"ע מפאנו זצ"ל שכתב דלפי חשבון ימי ההפסקה של השבוע אם מתחשב הפסקת מ' יום ולילה כמשה רבינו ע"ה יבא חשבון ברור שעשה תענית בעד כל ישראל שמגיע תענית על כל א' עכ"ד ששמעתי. ובזה א"ש מ' יום וכו' על כל חטאתכם וכו' כי ממש התענה בעד כל א' מישראל וכמו שאמר הרמ"ע זלה"ה:
מדרש לקח טוב
מה תצעק אלי. כי עת לקצר ועת להאריך, עת לקצר אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג), עת להאריך ואתנפל לפני ה׳ כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה (דברים ט יח).
רש"י
ואתנפל לפני ה' כראשנה ארבעים יום. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל"ב) וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה, בְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה נִתְעַכַּבְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּכ"ט בְּאָב, שֶׁהוּא עָלָה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת (שם ל"ד) עָשָׂה עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בּוֹ בַיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י"ד), לְכָךְ הֻקְבַּע לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה, וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְרַצָּה בְרָצוֹן שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּאַרְבָּעִים שֶׁל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת (דברים י') וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן, אֱמֹר מֵעַתָּה אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס: