זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ׃
מלבי"ם
זכור [ג] מצד מדת האמת שהוא ההבטחה שהבטיח להאבות שעז"א זכור לעבדיך לאברהם וכו':
העמק דבר
אל קשי העם הזה. מה שבדרך כלל הוא עם קשה עורף ועלול לחטוא להבא. והיינו דאיתא ברבה פ׳ דברים א״ל משה אינו מוכיח אתכם על מה שאתם עתידים לעשות אלא על מה שעשיתם לשעבר במדבר בערבה כו׳ פי׳ מה שאתם עם קשה עורף ועלולים לחטוא וכלשון הגמ׳ ביצה דכ״ב ישראל עזים הם ומש״ה ניתן להם דת אש להחליש כח הטבע העזה: