וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ (פ)
רקנאטי
וטעם אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטויה. כבר פירשתי כי גאולת מצרים היתה במדת רחמים ומדת הדין זהו כחך הגדול וזרועך הנטויה. וטעם לא אבה יי' השחיתך כתב הרב ז"ל ועל דרך האמת לא רצה שתהיה מושחת ממנו שלא יהא שמו הגדול עמך וכבר רמזתי הענין בסדר כי תשא עכ"ל:
שפתי כהן
והם עמך. בגימ' סיני, הם עמך מסיני שקבלו את התורה, ויש בתפלה זו ח"ן תיבות וכן בויחל משה, ח"ן ח"ן לה: