וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃
ברכת אשר
"...אתם ובניכם ובנֹתיכם ועבדיכם" וגו'. ומעין זה בפסוק יח "אתה ובנך ובתך ועבדך" וגו'. ואילו האשה אינה מוזכרת כלל, וכמו בעשרת הדברות בשבת. כלום זה עניין "אשתו כגופו"? (פ' ראה תש"ן)
העמק דבר
ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם. לא יהא שמחת לב כאוכל בשר תאוה לשובע וכמו שהיה במדבר אלא דוקא לפני ה׳ אלהיכם: