אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃
רש"י
השסועה. בְּרִיָּה הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת (שם ס'); אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה נִשְׁנוּ? בַּבְּהֵמוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁסוּעָה וּבָעוֹפוֹת מִפְּנֵי הָרָאָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמְרוּ בְּת"כֹּ (שם ס"ג):
אדרת אליהו
השסועה. זה בריה שיש לה שתי גבין ושתי שדראות ומיירי ע״כ בשליל דאל״כ אינו חי כלל:
ברכת אשר
רש"י ד"ה השסועה, בריה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות (חולין ס ע"ב) וכו'. כלומר בריה זו אסורה באכילה, אף על פי שיש לה שני סימני הטהרה, ומחלוקת בדבר בגמרא (נידה כד ע"א) - רב סובר שאין מין בריה כזו בעולם, ולא אמרה תורה אלא כאשר תמצא בריה כזו במעי בהמה טהורה, שלא תותר בשחיטת אמה. ושמואל סובר שיש מין בריה כזו ואסרתה תורה. ותמוה בעיני שרש"י תופש כאן כדעת שמואל באשר לעצם קיומה של בהמה כזאת, אף כי הלכה כרב באיסורא. (פ' ראה תשמ"ח)