דברים יד:ח מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, ברכת אשר וחזקוני

ובנבלתם לא תגעו. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ — בָּרֶגֶל, שֶׁאָדָם חַיָּב לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בָּרֶגֶל, יָכוֹל יִהְיוּ מֻזְהָרִים בְּכָל הַשָּׁנָה, תַּ"לֹ "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְגוֹ'", וּמַה טֻּמְאַת הַמֵּת חֲמוּרָה, הַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים וְאֵין יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים, טֻמְאַת נְבֵלָה קַלָּה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן:

מבשרם. ולא גידים וקרנים וטלפים:

רש"י ד"ה ובנבלתם לא תגעו, רבותינו פירשו - ברגל, שאדם חייב לטהר את עצמו ברגל. יכול יהיו מוזהרים בכל השנה וכו'. כלומר ודאי לא הזהיר כאן הכתוב מפני הטומאה בכל ימות השנה, שהרי לא הוזהרו אלא הכהנים על טומאה חמורה, היא טומאת המת, קל וחומר שכשמדובר בטומאה קלה כטומאת נבלה, לא הוזהרו עליה ישראל. (פ' ראה תשס"ו)