כָּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃
רש"י
כל צפור טהרה תאכלו. לְהַתִּיר מְשֻׁלַּחַת שֶׁבַּמְּצֹרָע (ספרי; קידושין נ"ז):
אדרת אליהו
כל צפור טהרה. כ״מ שנא' צפור נלמד בבנין אב מכאן שנא' אצל צפור טהרה. שבכ״מ הוא טהור:
ברטנורא
כל צפור טהורה להתיר משולחת של מצורע וזה אשר לא תאכלו לאסור את השחוטה פי' משום דכתיב מהם דקאי אטהורים משמע שיש מן העופות טהורים שהם בבל תאכל והיינו שחוטה של מצורע והוא דחקו של מקרא שכתב וזה כלומ' מזה ממש שהתרתי לך דהיינו צפור של מצורע יש ממנו שהוא בבל תאכל והיינו שחוטה שמן הדין היה לו לומ' ואלה אשר לא תאכלו הואיל ומרובין הן העופות: