וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃
רש"י
שרץ העוף. הֵם הַנְּמוּכִים, הָרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ. זְבוּבִין וּצְרָעִים וַחֲגָבִים טְמֵאִים קְרוּיִים שֶׁרֶץ:
אדרת אליהו
וכל שרץ העוף וגו'. אלו חגבים טמאים שנא' בפ' שמיני ולא נאמר בהם לאו ובא פסוק זה והזהיר בלאו:
ברכת אשר
רש"י ד"ה שרץ העוף, ...וצרעים וכו'. נראה שהכוונה לצרעות. (פ' ראה תשס"ד)