לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (פ)
מדרש לקח טוב
ד״א שלא תאמר הואיל ונאמר לא תבשל גדי עם הבכורים לא יהא נוהג אלא בזמן שהבכורים נוהגין, לכך נאמר לא תאכל כל נבלה וגו׳ (דברים יד כא), ונאמר לא תבשל גדי (שם), מה נבלה נוהג איסורה בין בארץ בין בחוצה לארץ, אף איסור בשר בחלב נוהג בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואומר לא תאכל הנפש עם הבשר (שם יב כג), להביא בשר בחלב שהוא אסור באכילה, שהרי הדם נעכר ונעשה חלב.
רש"י
לגר אשר בשעריך. גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲ"זָ וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (ספרי):
אדרת אליהו
לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה. ר״מ אומר דברים ככתבן לאסור לנכרי במתנה משום לא תחנם ר״י אומר להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי: