וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ (ס)
ברכת אשר
רש"י ד"ה ואכלו ושבעו... ואתה הולך לירושלים במעשר של שנה ראשונה ושניה וכו'. לכאורה שייך סיפא זה לפסוק כז ולא לכאן, וצריך עיון. (פ' ראה תשנ"ו) וראה "גור אריה". לדבריו, מסיים רש"י ואומר, שהכתוב לא פירש כאן את כל מצוות ביעור המעשרות כי את המעשר השני של שתי השנים הקודמות צריך ליטול ולהעלות קודם זמן הביעור לירושלים לאוכלם שם, וכן חייב להתוודות וידוי מעשרות, אלא שהכתוב סמך על מה שיפרש לך במקום אחר.
קיצור בעל הטורים
יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך וסמיך ליה וזה דבר השמטה שמוט. שצריך לומר לו משמט אני: