כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
תולדות יעקב יוסף
ובזה נבאר בסדר פ' המלך כי תבא אל הארץ וגו' ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים וגו' שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים וגו' לא תוכל לתת עליך איש נכרי וגו' לבלתי רום לבבו מאחיו לבלתי סור מן המצוה והנה הרמב"ם חשב זה למצוה מתרי"ג מצות מינוי המלך והרלב"ג סתרו שנאמ' ואמרת אשימה עלי מלך וכו' משמע שהוא רשות ולא מצוה וכו' וכבר ביארתי מזה במ"א יעו"ש.
תולדות יעקב יוסף
והעולה משם דודאי הרמ"בם משה אמת ותורתו אמת שהוא מצוה רק מה שאמרו אשימה עלי מלך ככל הגוים שהוא להיות תקיף וגבור להטיל אימה על הציבור זה אינו מצוה כאשר יבואר רק שום תשים עליך מלך ודרשו בש"ס דסנהדרין שתהא אימתו עליך וקשה וכי צריך לצוות על זה שוודאי ממילא יהי' מוראו עליהם שבידו להחיות ולהמית לרדות וללקות מי שימרה פיו אלא ש"מ שאין מלך ישראל מטיל אימה רק לנהוג בנחת וז"ש שום תשים אשר יבחר ה' וכי מי יודע אם בחרו ה' ולפי הנ"ל א"ש כי כבר ידוע מה שבחר ה' בישראל יותר מן ע' אומות על שאינן מגדלין עצמן רק ממעטין עצמן וכמו שאול המלך שנחבא אל הכלים ומשה אמר מי אנוכי כי אלך וכו' ואלדד ומידד שנשתיירו במחנה ודרשו חז"ל וכו' וזהו שברחו מן הכבוד והשררה בזה יבחר ה' וכמו שכ' הארי' זלה"ה למה אתה בוש וירא לכך נבחרת וכו' א"כ מלך ישראל זה שממעט ומשפיל עצמו תרצה אתה להשפילו ג"כ להיות נבזה בעיניך שלא יהי' דבריו נשמעין לכך הוצרך הש"י להזהיר ולצוות שום תשים כפל שתהא אימתו עליך כי אני הגוזר עליך כך והטעם כי מקרב אחיך תשוב עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי וזה סבה להיותו כגר בארץ המלוכה שלו' שלא להגדיל א"ע רק למעט א"ע דזכרתי באור ש"ס דב"ב מונבוז ביזבז אוצרות וכו' דכתוב בח"ה שבמדינות הודו נהגו למנות איש נכרי דוקא למלך על שנה שלא ידע נמוסי מדינה ההיא וכו' יעו"ש ובזה יובן שתקות אנוש רימה אז ילך למנוחת הנצחיי וכמאמר מונבז וק"ל.