לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֺן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים א֛וֹ עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃
דגל מחנה אפרים
עפ"י שני עדים או שלשה עדים יקום דבר: י"ל בזה ע"ד דאיתא בגמרא הקורא ק"ש שחרית וערבית מקיים והגית בו יומם ולילה ואיתא שם בגמ' ע"ה צריך לקרות ק"ש גם על מטתו להגין עליו מן המזיקין: ות"ח סגי ליה בק"ש של ערבית כי התורה משמרתו: והנה ידוע הכוונה בשמע יש ע' רבתא ובאחד ד' רבתי היא עד להורות שאנו עדים להקב"ה על אחדותו יתבר' וזהו שמרמז הפסוק על פי מספר צ"א ע"ה היינו יחוד קב"ה ושכינתיה שמיחדים שמו בכל יום ואנו עדים בדבר וזהו שני עדים היינו לת"ח סגי שני פעמים ק"ש שחרית וערבית: או שלשה עדים היינו ע"ה שהוא מעיד ג"כ בק"ש שעל מטתו ועי"ז יקום דבר היינו מלכות שהיא השכינה כביכול היינו שיש עליה להשכינה כביכול עי"ז ע"ד ועונתה לא יגרע שקאי על ק"ש בעונתה והבן:
רש"י
עד אחד. זֶה בָנָה אָב – כָּל עֵד שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁנַיִם אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵט לְךָ בוֹ אֶחָד (סנהדרין ל'):
אבן עזרא
והטוען כי חברו הסיג גבולו יביא עדים על כן לא יקום עד אחד. בין לרוצח בין למכה בין למסיג בין לכל דבר רק ע״פ שני עדים דרך קצרה כי במקום אחר ע״פ שנים עדים: