דברים יט:יא מפרשים: רש"י, אור החיים, רבנו בחיי ומלבי"ם

וכי יהיה איש שנא לרעהו. עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ הוּא בָא לִידֵי וארב לו, מִכָּאן אָמְרוּ עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה, לְפִי שֶׁעָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא (ויקרא י"ט), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְגוֹ'", שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְכִי יָקוּם אִישׁ וְאָרַב לְרֵעֵהוּ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ (ספרי):

וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ רוֹמֶזֶת מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא מַכּוֹת דַּף י״ב: שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם לִטְעוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג וְהוּא מֵזִיד. וְיָדוּעַ כִּי שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם הוּא ס״מ הוּא שָׂטָן (בבא בתרא טז.) הוּא יֵצֶר הָרָע, וְעָלָיו הֵעִיד הַכָּתוּב כָּאן. וְאָמַר כִּי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא כִּי אֵין שׂוֹנֵא לָאָדָם כְּיִצְרוֹ הָרָע וְהוּא מְקוֹר הַשִּׂנְאָה. לְרֵעֵהוּ כִּי הוּא מַרְאֶה רֵעוּת לַכֹּל כִּי לְטוֹבָתָם מְיַעֲצָם, וְהוּא שׂוֹנֵא לוֹ וּמְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְרֵעוּת. וְאָרַב שֶׁאוֹרֵב לוֹ לְהַחְטִיאוֹ, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁעֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כִּשְׁגָגָה, וּבָזֶה מוֹצֵא שַׁעַר הַצַּר לִכָּנֵס לַנֶּפֶשׁ, גַּם מַקְדִּים לְהָאָדָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״ קוֹדֶם בֹּא הַמְּנַגְּדוֹ בָּאָדָם, גַּם מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים עַל מַעֲשֵׂה הָרַע וְיֹאמַר לָרַע טוֹב, וְאֵין לְךָ אוֹרֵב גָּדוֹל מִזֶּה, וּבָזֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם עָלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הֵלֶךְ בְּתוֹךְ הָאָדָם (סוכה נב:) וְעַל יְדֵי הַחֵטְא יִתְגַּבֵּר וְיָקוּם עָלָיו.

וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש. מתוך השנאה בא לידי שפיכות דמים, עבר על מצוה קלה סופו שיעבור על מצוה חמורה.