דברים יט:כ מפרשים: רש"י, שפתי חכמים, העמק דבר ואדרת אליהו

ישמעו ויראו. מִכָּאן שֶׁצְּרִיכִין הַכְרָזָה – אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נֶהֱרָגִין עַל שֶׁהוּזַמּוּ בְּבֵית דִּין (סנהדרין פ"ט):

מכאן שצריכין הכרזה כו'. דק"ל למה שינה כאן וכתב והנשארים, ולא כתיב וכל ישראל וגו' כמו בפרשת ראה (לעיל יג יב) גבי מסית. ותירץ משום דצריך הכרזה בב"ד איש פלוני וכו', ולעדות פסולים הגזלנים והגנבים ומלוי בריבית ושאר פסולי עדות השנוים במשנה, לכן לא כתב כל ישראל, כיון שמי שהוא פסול לעדות אין צריך לירא מזה, כיון דבלאו הכי הוא פסול, משום הכי כתיב והנשארים וגו', כלומר הנשארים שכשרים להעיד. והא דלא פירש רש"י הכא ממתינים עד הרגל כמו בתחלת הפרשה (לעיל יז יג), מתורץ גם כן בזה:

והנשארים ישמעו ויראו. שצריכין הכרזה משא״כ בע״ז של ד״מ שאין נהרגין ולא שייך בהו ובערת הרע מקרבך. אין צריכין הכרזה. מכ״מ גוף הפרשה בע״כ מיירי גם בד״מ מדלא כתיב בתחלת עדותם לפני הכהנים והשופטים, כמו שכתבתי לעיל (שם) דמיירי בדיני ממונות וקבלום. ותו, הרי כתוב (פסוק כ"א) "שן בשן וגו'⁠ ⁠", שהוא ממון.