דברים י:ז מפרשים: דברי דוד, רש"י, ברכת אשר ואבן עזרא

ומן הגדגדה וכו' לומר שקשה מיתתן של צדיקים כו'. יש לדקדק למה זכר כאן ויכהן אלעזר בנו תחתיו מה שייכות יש לזה כאן, ותו שכבר נאמר זה בפ' חוקת. ונראה דרמז כאן דאע"פ שאין צדיק נפטר מן העולם עד שיש אחר תחתיו כמו שלמדו מפסוק וזרח השמש ובא השמש ותרצה לומר שאינו קשה כ"כ מיתת הצדיק או שאינו נולד צדיק אחר קמ"ל דאפ"ה קשה מאד הוא ומדמהו לשברי הלוחות שאע"פ שנתנו לו לוחות אחרים מ"מ קשה הוא, וע"כ אמר כאן ויכהן אלעזר בנו תחתיו אע"פ שנתכהן כהן אחר תחת אהרן ואפ"ה קשה הוא כמו שזכרנו:

ומן הגדגדה וגו'. וּבְמוֹסֵרָה עֲשִׂיתֶם אֵבֶל כָּבֵד עַל מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁגָּרְמָה לָכֶם זֹאת, וְנִדְמָה לָכֶם כְּאִלּוּ מֵת שָׁם (תלמוד ירושלמי סוטה א'; מכילתא שמות ט"ו; תנחומא חקת); וְסָמַךְ מֹשֶׁה תּוֹכֵחָה זוֹ לְשִׁבּוּר הַלּוּחוֹת לוֹמַר שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כַּיּוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בוֹ הַלּוּחוֹת, וּלְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ "נִתְּנָה רֹאשׁ" (במדבר י"ד) לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ – כַּיּוֹם שֶׁעָשׂוּ בוֹ אֶת הָעֵגֶל (ויקרא רבה כ'):

רש"י ד"ה ומן הגדגדה וגו', ...וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות וכו'. עניין שבירת הלוחות מוזכר בפסוק ב. ועל כל פנים תמוה, שדווקא כאן מסביר רש"י סמיכות תוכחות, בעוד שבריש ספר דברים, שם באים הדברים ללא כל סדר (וראה מה שכתבתי שם), אינו נדרש לשאלת הסדר הכרונולוגי כלל. (פ' עקב תשס"ג) וראה "לפשוטו של רש"י" המבאר שהוקשה לרש"י: מדוע משה מסמיך חזרתם למוסרה ומות אהרן - מאורעות שקרו בסוף ארבעים שנה, לפני כניסתם לארץ, למאורעות שקרו בתחילת הארבעים - שבירת הלוחות ומעשה העגל הנרמזים בפסוק הסמוך "בעת ההִוא הבדיל ה' את שבט הלוי".