וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃
רש"י
ואנכי עמדתי בהר. לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ לְמַעְלָה כַּמָּה עָמַד בָּהָר בַּעֲלִיָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, חָזַר וְהִתְחִיל בָּהּ:
ברטנורא
ואנכי עמדתי בהר לקבל לוחות האחרונות וכו' קשה למה סרס המקרא שפי' ואנכי עמדתי קודם שיפרש לשאת את ארון וכו' הקודם לו בפסוק וכן קשה למה לא השלים פי' פסוק ואנכי עמדתי אחר שהתחיל בו אלא פירש אותו סירוגין. וי"ל שלא בא רש"י בכאן לפרש הפסוק הזה שאין זה אלא שהביאו במקום זה לחזק פירושו שפירש לעיל שזה שכתוב בעת ההיא מוסב על עניין השנה ראשונה שתעיתם בעגל וכו' וראיה על זה שהרי כתוב אחריו ואנכי עמדתי בהר דעל כרחך בשנה ראשונה היה ולא בשנת מ'. ואחר שפי' ואנכי עמדתי בהר והביא בו ראיה לדבריו שפירש על בעת ההיא חזר לסדר המקראות ופירש לשאת את ארון ע"כ לא היה ללוי וכו' עד שהגיע לפסוק כימים הראשונים ופירש אותו:
בכור שור
אנכי עמדתי בהר [וגו'] ארבעים יום. לקבל הלוחות אחרונות ולהרבות תחינתי לפני הק' שימחול עון העגל לגמרי: