וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
בכור שור
ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. והגרים אוהבים זה את זה. וכשהוא אומר ואהבתם את הגר, גם על עצמכם הוא מצוה שתאהבו זה את זה, כי גרים הייתם. וכן כל מצות. כשהוא מצוה לעשות צדקה, לעני גם העשיר הוא מצוה, שאם יעני שירחמו עליו:
רמב"ן
כי גרים הייתם בארץ מצרים מום שבך אל תאמר לחברך לשון רש"י (רש"י על דברים י׳:י״ט) וכבר פירשתי בסדר ואלה המשפטים (שמות כב כ):