בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָהּ וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃
ערבי נחל
בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב כו'. יש לדקדק שהתחיל לומר אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות כו' ומסיים בשבעים נפש ירדו כו' משמע שזהו ג"כ אחד מהנפלאות, והרי ידוע דנפלאות היינו מה שיוצא מגדר הטבע, וענין זה אינו חוץ מהטבע, אדרבה כך הוא דרך וטבע העולם, והרי אבינו הראשון אדם יציר כפיו של ה' אחד היה וממנו נתמלא כל העולם כולו, וכן נח ובניו שנשארו לבדם ומהם נפצה כל הארץ, ואם כן מה פלא יש במה שמשבעים נפש נעשית אומה אחת. ובפשוטו יאמר על שהיה זמן קצר רד"ו שנה שהיו במצרים ונעשה בזמן קצר כזה אומה גדולה, וכמו שבאמת סיפרו רז"ל מפלאי ריבויים במצרים שהיו יולדת ששה בכרס אחד וכדומה (ברכות ס"ג:), אלא שעדיין יש לדקדק למה פרט כאן פלא הזה יותר מכל הנפלאות שכללם כולם גם יחד, באומרו את הגדולות ואת הנוראות האלה כו', ויהיה גם פלא זה כאחד מהם, ולמה יצא זה מהכלל לפורטו בפני עצמו.
ברכת אשר
"...ועתה שָׂמך... ככוכבי השמים לרֹב". כאן אין רש"י מעיר, כמו למעלה (א, י), וכי ככוכבי השמים היו. וראה מה שכתבתי שם. (פ' עקב תשמ"ט)