כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃
רש"י
ונכפר להם הדם. הַכָּתוּב מְבַשְּׂרָם, שֶׁמִּשֶּׁעָשׂוּ כֵן יְכֻפַּר לָהֶם הֶעָוֹן (שם):
אלשיך
כפר לעמך ישראל כו'. עתה פירש למה נגשו הכהנים שהוא לומר כפר כו' כקבלת רז"ל. וענין הכתוב יהיה במה שיכתבנו כי באשמת דבר גרמת המצא חלל באדמה יש ב' בחינות. א' כוללות אל כל ישראל כאחד שכלם כאיש אחד. ועל העדר זכות הכולל לא נמנע תקלה זו מעל אדמתם. ב' היותר קרובה כי עון העדר הקרובה אל החלל כבדה יותר כי על כן שם נפל שדוד. ע"כ לכהנים שבמקום ההוא היתה עצת תורתינו לומר מה לנו לבקש על עירנו וטוב טוב לבקש על כללות כל ישראל שלך כמונו. ואז בראותו ית' כי אנו מתפללים על זולתינו ואנו צריכים לאותו דבר עצמו יכפר לנו תחלה וז"א כפר לעמך ישראל דרך כלל ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל שהיא בקשה ותפלה על הזולת. ואז ונכפר להם הדם לעיר הקרובה בהתפללם בעד רעיהם כל ישראל כמדובר כענין כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר כו':