וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ (ס)
מגלה עמוקות
ו"היה א"ם ב"ן ה"כות הרשע. ר"ת ואב"ה ואף שהוא חסר י' שכן פירש הזוהר (איוב ט) חלפו עם אניות אבה בלא י' וכן גבי לבן (בראשי' לא) ו"ידבק א"ותו ב"הר ה"גלעד (במדבר יא) ו"האספסוף א"שר ב"קרבו ה"תאוו כלם חסירים י' וכבר כתבו הקדמונים רמז מכאן המ"ן הכות הוא עת קץ לע"ל שיקבל סמאל זה המן על עצמו כל המכות כמ"ש (איכה א) הבאת יום קראת ויהיו כמוני הוא ובת זוגו תמנ"ע שנרמזה בסוף א"ם ב"ן הכו"ת הרש"ע היא תמנ"ע שנעשית פילגש לאליפז שיצא ממנו עמלק והמן גם ליל"ת חסר י' בגי' ע"ת רעה הנה כאן נרמז המ"ן עם עת רעה שלו (קהלת ח) עת אשר שלט האדם באדם לרע לו ובזמן ע"ח שהוא אלף ת"ע לע"ח ערב יהיה אור ר"ל כשיבא עת רצון אז יבינו מה שכתוב בהתחלת התורה י"הי א"ור ו"יהי א"ור כי שם נרמזה סוד גאולה אחרונה. תמנע כפל גבורות בסוד (מלכים ב ה) הלא טוב אבנה ופ"ר פ"ר כי סבבוני פרים רבים:
פענח רזא
ושלחתה לנפשה פי' ואם חלתה ממתין לה עד שתבריא ותחזור נפשיה, ושלחת"ה אותיות ושחלת"ה פי' רי"ח:
מדרש לקח טוב
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך. אמר אסור להשתעבד בה. דכתיב לא תתעמר בה תחת אשר עניתה (דברים כא יד). וכתיב לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה (שמות כא ח). וזה מאחר שעשינו אותה גבירה. אנו עושין אותה שפחה. לא איכפת לי. לא בטובתה ולא ברעתה.
דברי דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
והיה אם לא חפצת בה. הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (שם):