כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ (ס)
מדרש לקח טוב
ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. אמר רבותינו בפרק חלק כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. כי בימי אלכסנדרוס מוקדן באו בני ישמעאל על ישראל לערער על הבכורה. דן עמהם גביהה בן פסיסה אמר להם מה אתם מבקשים א"ל כתיב בתורתכם כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים (דברים כא יז). ודין הוא שיטול פי שנים ישמעאל אבינו. אמר להם גביהה בן פסיסה אין אדם רשאי לחלוק נכסין לכל מי שהוא רוצה ולהשוות נכסיו לבניו. א"ל כן. אמר להם הא כתוב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות. באותה שעה השתיקם בבושת פנים.
דברי דוד
פי שנים, כנגד שני אחים. פירוש בכ"מ תחשוב כאילו יש עוד בן אחד ונוטל הבכור חלקו וחלק אותו הבן אבל לא פי שנים כנגד כל הנכסים דהיינו שיקח שני חלקים ושאר הבנים יקחו חלק אחד: