כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃
אלשיך
כי ימצא חלל כו'. הנה ראוי לשית לב. (א) אומר אשר ה' אלהיך נותן כו' יראה ייתור כי היה לו לקצר ולומר כי ימצא חלל באדמתך וידוע כי היא אשר ה' אלהינו נותן לנו. (ב) אומר בשדה בפתח הבי"ת שהוא כאומר בהשדה והלא אין כאן שדה ידוע שיצדק בו ה"א הידיעה וא"כ מהראוי תנקד בשב"א. (ג) למה יצאו הזקנים והשופטים על המדידה ההיא (ד) אומר והיה העיר הקרובה כי הוא משולל גזרה כי אין הגזרה אומר ולקחו כו' שא"כ אין מקים לו' וא"ו באו' ולקחו שהוא כמוסיף על דבר והראוי הי' יאמר והיה העיר הקרובה אל החלל יקחו עגלות כו'. (ה) אומ' ונגשו כו' למה אמר כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשם ה' מי לא ידע בכל אלה ומה שייכות יש לזה עם הדברים האלה ומה גם עם כל ריב וכל נגע. (ו) אומר וכל זקני העיר כו' והוא כי הנה קבלו רבותינו ז"ל כי זקניך ושופטיך האמורים למעלה הם מראשי הסנהדרין שבירושלים ואין עושים רק המדידה וחוזרים למקומם ואח"כ באים זקני העיר ההיא ורוחצים כלם את ידיהם ואומרים ידינו לא שפכה כו' והכהנים בני לוי אומרים כפר לעמך ישראל כו'. וראוי לשים לב למה נתייחדו כל כת מהם אל דבר א' שלא עשה הכת האחרת. (ז) אומרו לא שפכה בה"א בסוף תיבה ומהראוי היה שתהיה וי"ו (ח) אומר אשר פדית ה' מה צורך להזכיר הפדיון פה. (ט) אומר ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל כי זה יורה שעל כללות ישראל יש אשמה דבר שצריך תפלה על כלם והלא מהכתובים הקודמים יראה שהכל תלוי בעיר הקרובה אל החלל. (י) אומר ונכפר להם הדם כ"א ידם לא שפכו את הדם ההוא למה צריכים כפרה וגם מלת הדם מיותרת. (יא) אומר ואתם תבער הדם הנקי כו' אחר שנתכפר להם הדם מה צורך לבער הדם הנקי:
אלשיך
אמנם הנה לבא אל הענין נזכרה מז"ל מההיא עובדא דריב"ל שנהרג איש קרוב אל עירו ונמנע אליהו מלהראות אליו אחר ימים שהתענה ונתראה לו אמר לו למה לא ראיתיך זה כמה ימים א"ל אילו זכית לא נהרג איש בקרוב אליך כו' הנה כי בהמצא חלל באדמה אשמת הדבר על אנשי המקום שלו היו ראויים היות מגן בי תהלה תקלה סביבות הם: