דברים כג:ו מפרשים: אבן עזרא, כלי יקר, קיצור בעל הטורים ואור החיים

ויהפך. שהיה בלב בלעם לקלל ולא עזבו השם:

וַיַּהֲפֹךְ ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה. לָשׁוֹן זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַקְּלָלָה עַצְמָהּ תִּהְיֶה לִבְרָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ בִּמְקוֹם הַקְּלָלוֹת בְּרָכוֹת מֵעֵין הַדְּבָרִים שֶׁרָצָה לְקַלְלָם, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַקְּלָלָה עַצְמָהּ לִבְרָכָה. גַּם קָשֶׁה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה:): מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַתָּה לָמֵד מַה הָיָה בְּלִבּוֹ לְקַלְלָם כוּ׳, וּמַסִּיק: כֻּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה חוּץ מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת כוּ׳ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּהֲפֹךְ ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה״, ״קְלָלוֹת״ לֹא נֶאֱמַר כוּ׳, מַשְׁמָע רַק אַחַת מֵהֶם נֶהֶפְכָה לִבְרָכָה. וְקָשֶׁה, מַה נִּשְׁתַּנָּה בְּרָכָה זוֹ מִזּוּלָתָהּ. וְעוֹד, מַאי מַשְׁמַע מִלְּשׁוֹן הַפָּסוּק שֶׁדַּוְקָא בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת חָזְרוּ לִבְרָכָה.

לשמוע אל בלעם וסמיך ליה לא תדרש שלומם. כדאיתא בהניזקין מו. וסמך לא תתעב אדומי לומר אע"פ דכתיב וישטום עשו את יעקב לא תתעב אדומי. כי עמונים לא קדמו אותך בלחם ובמים והוא קדמך שנאמר כאשר עשו לי בני עשו: