כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ (ס)
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. יובן בס"ד ע"ד שארז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חברו בג"ע וא"כ הצדיק נוטל כל המצות מן הרשע ומשתלם הוא בטוב והנה בא הפ' להזהיר האדם שאם תבא בכרם רעך שזכית ליקח חלק חברך שבג"ע מה שעשה מתורה ומצות שלו הנה אחד שלקחת אותו ממנו צריך אתה ג"כ ליזהר בו שלא תחטא אתה ג"כ אח"ך ותגרום רעה לחלקי הטוב והמצות שלקחת מחברך שתשלוט בהם הסט"א ח"ו שאם יחטא האדם הנה בזה יתן יניקה לסט"א חלילה ונמצא שמאותם המצות וחלקי הטוב שיש לו מחברו ג"כ מוליך ונותן לסט"א ולז"א כי תבא בכרם רעך שזכית ליקח מצותיו וחלקי הטוב שלו הנה אנכי מצוך ואכלת ענבים הם שכר פרי המצות כנפשך שבעך ר"ל שנפשך דוקא תשבע מהם אבל ואל כליך לשון כליון והשחתה רמז לסט"א שכל מגמתם לכלות האדם לא תתן והכוונה שלא תחטא ותגרום שישבו הסט"א מן המצות והטוב שאצלך אלא צריך לשמרם וליזהר בהם הרבה כי אלו באו לך על מי מנוחות אשר לא עמלת בהם שכל זה בא לך בחסדו ית' ואחר אשר בחסדו ית' זכות להם ראוי לשמור אותם ולהזהר בהם הרבה:
אלשיך
כי תבא בכרם כו'. אמר הנה צויתי את העשיר שאם ילוה לדל לא ישיך לו ואם יתן לו מתנת חנם לא יהיה דרך נדר ויאחר לשלמו עתה בא ומייעץ את העני ואומר לו הנה אם ילוה לך יבקש רבית ואם מתנת חנם יהיה בתורת נדר ויאחר לשלמו על כן היה אפשר תבחר ותקרב לחזור על הפתתים אך לא זו הדרך כי תתבייש אך כי תבא לא יהיה לפתחו כ"א בכרם רעך דרך שכירות או כי תבא יהיה בקמת רעך דרך שכירות שאין שם בושה וש"ת שכירות אינו משתלמת אלא לבסוף ובעוד שאעשה מלאכה מבקר עד ערב מה אוכל אל תחוש שאם הוא שתשכיר עצמך בכרם ואכלת ענבים ולא תרעב אך השמר לך באופן שלא יקוצו בך שתאכל כרעבתן לצבות בטן כאוכל שלל אויביו כ"א כנפשך שבעך שיהיה לשובע נפשך ולא לשובע גופך וזהו כנפשך שבעך כי לנפשך יהיה שבעך של גופך וכן לא תביא את אשתך שתאכל עמך או לשים בכליך להוליך לה אל ביתך כי אל כליך לא תתן וכן כי תעמוד בקמת רעך דרך שכירות וקטפת מלילות בידך לאכול אתה ולא לאשתך וגם חרמש לא תניך פן יקוץ בך הבעה"ב וש"ת א"כ אגרש את אשתי שלא תוכל לסבול לבלתי אכול עד הערב מדמי השכירות לז"א כי יקח איש אשה כו' והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר אז וכתב לה כו' אך על מה שמצירה אותך בתלוניתיה על איחור מזונותיה אל תגרשנה מפני כך וש"ת מה אעשה להשקיט תלונותיה לז"א כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא לשלול שלל להביא טרף לביתו ולא יעבר כו' כ"א נקי יהיה לביתו שנה אחת והוא כי יקח אשה רק בעצת שלמה בחכמתו עד יכין מחייתו כאומר הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך והוא שעל ידי כן לפחות לשנה אחד ושמח את אשתו אשר לקח בשנה ההוא באופן תקשר אהבה עמך ולא תקוץ בך אם לא תספיק לה מזונות בעתה וישבות דין וקלון. או שעור הכתובים אל תאמר אם כסף ילוו אותי נשך ומרבית יקחו ממנו אם ידורו נדרים יאחרו לשלמם ובין כך ובין כך יחסר לחמי בבית ולא תאבה האשה להמתין ויהיה לי דלף טורד מדייני אשתי ואם אשכיר עצמי בכרם או בשדה אוכל ענבים או מלילות והיא תרעב עד הערב ואיך אעשה לה אגרשנה או אלך לי לצבא בסכנה אולי אשלול שלל ואבוז בז להאכילה או אלך לי אל ארץ סחרת והיא תשאר ענייה סוערה בירכתי ביתה ואם יזדמן מי שילוה לי מעות הלא יחבול כלים עושה בהם אוכל נפש לא יתרצה אם לא שיהיה בטוח שאשלם לו שיקח כסותי או שמלתי לעורי במה אשכב וא"ת נא אלהי כי מי הכניסני ללות ולמה לא השכרתי עצמי לפועל ואוכל בכל יום שיעור דמי שכירות מי יתן והיו נותנים דמי שכירות מדי יום ביומו כ"א יאחרו עד תת דמי שכירות ג' או ד' ימים כאחת ובין כך ובין כך אצטרך ללות ובבא דמי השכירות יעשו להם כנפים וישאר החוב עלי על כל הדברים האלה אמר מרע"ה הנה הוא ית' מתקן הכל על אשר תאמר שאם ילוו אליך יהיה ברבית ע"כ אני מצוה לעשיר ואומר לא תשיך לאחיך כו' כי יתום ממונו כמדובר למעלה שאם בתחלה יהיה לו כסף להשיך עוד מעט ולא יהיה לו רק אוכל שארית תבואתו ועד מעט שגם אוכל לא יהיה לו כי אם מטלטלי ביתו ואשר אמרת שאם יתן מתנת חנם ידור ויאחר ובין כך ובין כך תרעב ללחם גם זה מתקן הוא ית' כי הנה מצוה ואומר לו כי תדור נדר לה' אלהיך הוא כי אתה ושלך לאלהיך הוא ולכן לא תאחר לשלמו כ"א לא יעשה כן דרוש ידרשנו ה' ואם תשכיר עצמך בכרם רעך הלא אל הנוגע אליך ביום הנה ואכלת ענבים כנפשך ואם יהיה השכירות בקמת רעך אותה תאכל ביום כי וקטפת מלילות כו' וישארו דמי השכירות ללחם ביתך ואם לא יתנום עד סוף היום ולא יהיה לסעודת הבקר ויהי לך מדייני אשה ותסכים ותאמר טוב שבת על פנת גג מאשת מדנים ותבא לגרשה אל תעשה כדבר הזה כי הלא צוה הוא ית' כי יקח איש אשה כו' שאם מצא בה ערות דבר בלבד הוא שיכתוב לה ספר כריתות ויגרשנה אך על דבר כזה לא תגרשנה ואשר היה עולה על לבך שאם לא תגרשנה תצטרך ללכת לצבא או נדח בארצות לבקש לחם גם זה לא תעשה כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא כו' נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו ואם תאמרו מה נאכל בשנה ההיא וגם אחרי כן אם אקח בהלואה יחבלו דבר שאני עושה בו אוכל נפש ואקיץ בו ואסיח דברים חלילה או לדבר סרה נגד האיש ההוא על דלותי אל תירא מזה כי הלא צויתי את המלוה לא יחבול רחים ורכב שעושי' בהם אוכל נפש וה"ה לכל כיוצא באלה וגם אשר תתפקר לדבר סרה השמר בשביל נגע הצרעת לשמור כו' כי הנגע צרעת בא על לשון הרע וזהו השמר בנגע הצרעת ולמען תירא זכור את אשר עשה ה' למרים על שדברה נגד משה עם שהיה בשר ודם ואחיה ועם שכיוונה לשם שמים וכ"ש אתה עתה אם תדבר נגד קונך שהביאך אל העוני הלז. ושמא תאמר אם לא יקח רחים ורכב יקח שמלתך לעורך. וא"כ במה תשכב גם זה אינו כי הלא צוותי כי תשה ברעך משאת מאומה כלומר אל יעלה על רוחך כי יש לך עליו חוב ממון כי לא כן רק חוב של כלום כי לה' הכסף והזהב. ועל כן לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו. נמצא כי אינו בבחירתו לקחת העבוט שירצה כי הלא בחוץ יעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך כו' מה דרכו להוציא פחות שבכלים ואם איש עני הוא שאפילו לא יבא הנושה בו אל הבית כ"א העני עצמו לא ימצא זולת שמלתו לעורו ואם כן במה ישכב. הנה גם זה תקנתי לך כי הלא צויתי ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש שהוא בכל לילה כי ע"כ כפל בהשבו השב תשיב ולמען הפיס דעת המלוה הנני אומר לך דבר אמת שהוא אל יעלה על רוחך שמבלי אין שמלות לאדון הכל לא יזמין שמלה לעני ההוא עם היות כי אל זה יביט אל עני כו' ולא שיהיה אדון הכל כמבקש ממך שאת ענייו תרחם. אך אין זה כי אם שרצה הקב"ה לזכותך על יד מצוה זו כאומרם ז"ל יותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני העני עושה עמו וכן אמרו במדרש שוחר טוב שאמר דוד ישב עולם לפני אלהים ולא יהיו אלו עשירים ואלו עניים והשיבה רוח הקדש אם כן חסד ואמת מן ינצרהו וזה אומרו יתברך פה למען יברכך כו' לומר מה שאטריח בזה ולא אהיה כמבקש ממך ולא נתתי לו שמלה כאשר נתתי לך. הוא למען יברכך ולמען לך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך ותזכה אותך כאלו עשית צדקה: