כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה והתעמר בו, אינו חייב עד שישתמש בו. ע"כ. קשה לי להבין מדוע הגבלת חירותו של "הנגנב" אינה מספיקה כדי לעבור על האיסור. (פ' כי־תצא תש"ן)
חזקוני
כי ימצא איש גנב נפש למה נאמר לפי שנאמר להלן וגונב איש וגו׳ שומע אני אפילו בן שמונה במשמע ת״ל מאחיו אינו חייב עד שיגנוב בן קיימא.