הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)
רש"י
כבוא השמש. אִם כְּסוּת לַיְלָה הוּא, וְאִם כְּסוּת יוֹם — הַחֲזִירֵהוּ בַבֹּקֶר, וּכְבָר כָּתוּב בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (כ"ב) "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" — כָּל הַיּוֹם תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ תִּקָּחֶנּוּ:
ברכת אשר
רש"י ד"ה כבא השמש, אם כסות לילה הוא וכו'. רש"י רוצה להראות ששני הפסוקים - זה שלנו וזה שבשמות (כב, כה) - דנים זה בכסות יום וזה בכסות לילה, כדברי חז"ל במסכת בבא מציעא (קיד ע"ב). (פ' כי־תצא תשס"ב)
חזקוני
ולך תהיה צדקה שמחזירו לו כל שלושים יום ואחר שלושים יום מוכרו בב״ד ואם יותיר יחזיר לו.