וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃
פני דוד
וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן־הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי־עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי:
פני דוד
יש להבין דבסוף הול"ל לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. ותו אומרו עשיתי ככל אשר ציויתני הול"ל עשיתי כל אשר ציויתני ומהו ככל בכף הדמיון ואפשר לומר דבר פשוט דבשלמא ברישא דקרא דמאמר לא עברתי ממצותיך היינו שלא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן החדש על הישן כמו שפירש"י יכול לומר ולא שכחתי דהוי מילתא דמצי אמר וטעין בריא. ומה גם למה שפירש"י ולא שכחתי מלברכך על הפרשת המעשרות הוא דבר ודאי אצלו. אך בסיפיה דקרא דקאי אלא בערתי ממנו בטמא ליכא למימר ולא שכחתי דאינו בריא שבהעלם נטמא והוא לא ידע:
פני דוד
ודרך דרש אפשר דאיכא מאן דאמר דשכחה הוי אונס כמו שנראה ממהרש"ך ח"ב סי' ר' ומקור ברוך סי' נ"ב. ולדעת מהר"ם מינץ שכחה הוי שוגג ע"ש סי' ק'. והיינו רבותיה דאמר לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי כלומר לא מיבעיא לעבור בשאט נפש דהוי פשיעה גמורה ודאי לא עברתי ממצותיך. ועוד זאת יתירה דהגם דשכחה הוי שוגג ואונס למ"ד אני נזדרזתי ביותר ולא שכחתי: