אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ (ס)
בעלי ברית אברם
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו׳. יש להתבונן מה טיבן של אלו הארורות בפרט על אלו העבירות בפרט. ולא הזכיר בפרט שאר עבירות אמורות והיה לו להזכיר כולם ביחד. כמו שנאמר ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה. וי״ל שהכוונה בפרטות אלו ע״ד מה שדרשו (סנהדרין מ״ג) בפסוק הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו. שלא ענש על הנסתרות עד שעברו הירדן וברכו ברכות וקללות. ואם תסתכל בכל אלו העבירות הם עבירות שבסתר. והם עבירות המצויים כמו שוכב עם אשת אביו. ובהמה. ואחותו. וחותנתו. ולזה לא פרט מהעריות כי אם אלו שהם מצויים לעבור עליהם בסתר. וצריך אדם להתבונן ולתת לב שלא יעבור ח״ו על שום אחת מאלו. כמו מכה רעהו בסתר בלשון הרע. ומסיג גבול רעהו. ומשגה עור בדרך. ומטה משפט גר יתום. ומקלה אביו ואמו ומזלזל בהם. כי כל אלו הם בסכנה מי שיעבור על א׳ מהם כי כל אלו קבלום ישראל בארור מפי הכהנים הלוים לפני ארון ברית ה׳ ולפני נביא וכהן ולפני ששים רבוא מישראל שענו אמן על כלם רחמנא ליצלן. ויש לפרש שאלו האחד עשר ארורים שבסתר הם שנרמזו בפסוק הנסתרות לה׳ אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם שנקוד על לנו ולבנינו. וע׳ של עד. והם י״א נקודות לרמוז על י״א ארורים הנזכר. (הרס״ו זללה״ה):
ברכת אשר
"ארור האיש" וגו'. לפי רש"י לפסוק יב פתחו השבטים שפנו כלפי הר גריזים ופתחו ואמרו: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה" וגו'. וכבר שאלתי, למה התורה כותבת את הפסוקים שבלשון ארור, ואינה כותבת הפסוקים שבלשון ברוך. ולכאורה אין לומר, כפי שביקש לומר שלום שי', שאין זה נאה לומר, למשל, ברוך האיש אשר לא ישכב עם חותנתו, כי הרי אמרו כל פסוק בלשון ברוך ואחר כך בלשון ארור. (פ' כי־תבוא תשס"ג) וראה מש"כ בפסוק הקודם.
חזקוני
ושם בסתר כל הארורים הכתובין כאן כולן על עבירות שרגילות להיות בסתר כיצד אביו ואמו מי יודע אם יקלל אותם.