אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ (ס)
שפתי חכמים
הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה. דגמרינן משגה משגה מפ' קדושים. והתם גופא מנלן עיין בפרשת קדושים (ויקרא יט יד):
מלבי"ם
ארור משגה עור בדרך. שהוא בסתר מפני שעור אינו רואה מי המשגה. (וכולל הרבה ענינים מעונן מנחש ומכשף שמי שירצה לדעת עתידות שואל בהם והם משגים בלהטיהם. וכולל מי שמשיא לחברו עצה שאינה הוגנת כפי טובת עצמו: