בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃
כלי יקר
בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וְגוֹ׳. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ״, וּבַקְּלָלוֹת שִׁנָּה הַסֵּדֶר, שֶׁהִזְכִּיר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ קֹדֶם פְּרִי בִטְנְךָ. לְפִי שֶׁהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁלְּעוֹלָם יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס נִסְתָּר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיַּעֲשֶׂה נֵס נִגְלֶה. וּבִרְכַּת פְּרִי הַבֶּטֶן וּפְרִי הָאֲדָמָה הַכֹּל נֵס נִסְתָּר, אַף אִם יִרְבּוּ יוֹתֵר מִן הַנָּהוּג אֵין זֶה חוּץ לַטֶּבַע. אֲבָל טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ שֶׁהֵם פֵּרוֹת תְּלוּשִׁים אֲשֶׁר הוּנְחוּ כְּבָר בַּכְּלִי, אִם יִרְבּוּ, זֶה נֵס נִגְלֶה, בֵּין אִם יָנִיחַ שְׁנַיִם וְיִמְצָא שְׁלֹשָׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א׳ יז יד): ״כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה״ וְגוֹ׳, בֵּין אִם יֹאכַל קִמְעָא וְיִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו, הַכֹּל נֵס נִגְלֶה. עַל כֵּן אָמַר בַּבְּרָכוֹת: לֹא זוֹ נֵס נִסְתָּר שֶׁיַּעֲשֶׂה לְךָ, אֶלָּא אֲפִלּוּ נֵס נִגְלֶה יַעֲשֶׂה לְךָ. וּבַקְּלָלוֹת הוּא לְהֵפֶךְ: לֹא זוֹ אַף זוֹ.